פסק-דין בתיק ב"ל 39191-06-13

1.         זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.4.13 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי למערער לא נותרה נכות צמיתה.

רקע

2.         המערער יליד 1974 טכנאי מחשבים עצמאי בעיסוקו נפגע ביום 16.8.10 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ובין היתר בכתף ימין.

3.         ועדה רפואית מדרג ראשון אשר בדקה את המערער ביום 11.10.11 קבעה כי לא נותרה לו נכות צמיתה. על החלטה זו הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים.

4.         וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 19.1.12 הפנתה את המערער לביצוע צילום כתפיים עדכני (צילום סטרס). בהמשך קבעה הוועדה ביום 15.3.12 כי היא דוחה את הערר מאחר " ועל פי הבדיקה הקלינית של הוועדה מיום 19.1.12 לא נותרו מגבלות המקנות אחוזי נכות בכתף ימין וממצאי ההדמיה נמצאו תקינים. הוועדה עיינה בסיכום מידע רפואי ד"ר קאופמן מ 12/1/12 ואינה מקבלת מסקנותיו מאחר ועל פי בדיקת  U.S אין פגיעה בשרוול המסובב ולפי צילום כתף ימין- אין פגיעה בפרק ACJ ".

5.         ביום 20.5.12 הגיש המערער הודעת ערעור על קביעת הוועדה לעררים במסגרת ב"ל 36475-05-12. במסגרת ערעורו עתר המערער להחזרת עניינו לוועדה הרפואית תוך התייחסותה מחדש לפגיעותיו במפרק ה-ACJ  והקרע                ב- SUBSCAPULARIS.

6.         בפסק דינו מיום 3.2.13 קיבל בית הדין את הערעור (כב' השופטת ח. טרכטינגוט) תוך שהוא קובע:

"א.       לאור ממצאי ה-  U.S מיום 7.9.11 לפיהם קיים קרע חלקי של שריר הסובסקפולריס, תשקול הועדה רישום סעיף 42 (1)(ד).

ככל שהועדה תסבור כי דרגת הפציעה פחותה מבינונית תשקול רישום סעיף חלקי או מותאם.

 ב.        הוועדה תתייחס לטענת המערער כי נמנע ממנו לעיין בתוצאות צילום הרנטגן מיום 3.2.12. ככל שלא ניתן יהיה לעיין בתוצאות הצילום או הפיענוח תשקול הוועדה ביצוע צילום רנטגן נוסף".

7.         ביום 24.4.13 ובעקבות פסק הדין לעיל, התכנסה הוועדה לעררים פעם נוספת. ב"כ המערער טען בפני הוועדה כי לאור העובדה שאין מחלוקת, כי למערער יש קרע בשריר הסבסקפלוריס, הרי שסעיף 42 כשלעצמו מעניק נכות ללא דרישה למגבלות בתנועה.

            למערער נמסר פיענוח צילום הרנטגן.

8.         בהחלטתה מציינת הוועדה:

" הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 3.2.13 ושמעה את טיעוניו המפורטים של עו"ד זייפר.

הוועדה מציינת כי בממצאי ה- U.S  מ- 7.9.11 לפיו קיים קרע חלקי של סובסקפולריס. הוועדה מציינת שהקרע החלקי בגיד לא גורם לניתוק במערכת שריר הגיד ולכן לא גורמת להפרעה תפקודית. בנוסף לאמור לעיל, בבדיקה הגופנית לא נמצאו הגבלות בתפקוד בשריר המקנות אחוזי נכות.

הוועדה מציינת שסעיף 42(1)(ד) מדבר על מתן 10% נכות במקרה של פציעה בשריר הכתף בצורה בינונית ז"א צריך להיות קרע שלם בצורה קלה כדי להעניק סעיף זה במחציתו. דרגות הקרע של גיד סובסקפולריס הם: קרע שלם דרגה קלה עד 2 ס"מ; קרע שלם דרגה בינונית בין 2-5 ס"מ; קרע שלם דרגה קשה מעל 5 ס"מ. במקרה שלפנינו מדובר בקרע חלקי בלבד ולא מלא, ובקרע חלקי אין להעניק נכות כמפורט לעיל לא לפי סעיף מלא ולא לפי סעיף חלקי.

בא כוחו של המערער הסכים שפענוח של הבדיקה שאף ניתן בוועדה למערער (פיענוח הצילום) ישמש את הוועדה לדיון ב ACJ . הוועדה מציינת שבדיקת S . U היא לא הבדיקה הנבחרת לדימות של פרק ACJ לצורך קביעה או שלילה של פריקה ב- ACJ . הבדיקה הנבחרת היא צילום בסטרס בו ניתן לאבחן גם  פריקה וגם תת פריקה כמו במקרה שלפנינו. פיענוח בדיקה זו  מראה שאין פריקה ולא תת פריקה של ACJ . לציין שהוועדה צפתה בצילום עצמו בישיבתה מ- 15.3.12 לאור האמור הוועדה משאירה על כנה את החלטתה מ- 15.3.12".

            מכאן הערעור שבפניי.

נימוקי הערעור